המאמר נכתב בשיתוף עם משרד עורכי דין יעקב בלס
מקרה שנדון בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, במסגרת תלה"מ 25079-02-20, כך היה: האם ביקשה להגדיל את גובה המזונות שנפסקו לטובתה מגרושה, אבי ילדיה, האחד יליד 1999 והשנייה ילידת 2005. שני הילדים "מצויים על הרצף האוטיסטי". שני ההורים הם יהודים, כך שהדין שחל עליהם מבחינת דיני המזונות, הוא הדין העברי–דתי. כאמור, האם ביקשה להגדיל את גובה המזונות, כאשר הסיבות לכך, תפורטנה בהמשך. כמו כן, נספר מה קבע בית המשפט לענייני משפחה. נעיר, כי מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים תוכן איכותי, אך אין במאמר כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.
עובדות פסק הדין:
כאמור, מדובר בבני זוג עם שני ילדים. קיים פסק דין למזונות, אשר במסגרתו האב חויב בסך של 2,700 ₪ בכל חודש. לצדדים הייתה דירת מגורים, אשר נמכרה במסגרת הליכי הגירושין. במסגרת פסק דין למזונות, נקבע כי הוצאות הבריאות תחולקנה בין השניים באופן שווה. נקבע גם כי המשמורת על הילדים תהיה של האם, ופגישת האב עם בתו, תהיה בימי שישי ובעוד מועד אחד באמצע השבוע.
עתה, ביקשה האם להגדיל את גובה המזונות, עקב מעבר דירה. במסגרת התביעה, טענה האם כי דירת המגורים שלה נמכרה במסגרת הליך הגירושין עם גרושה (הנתבע). לטענתה, עכשיו היא משלמת שכירות, ולכן על האב לשאת גם בדמי מדור. בנסיבות העניין, עליה לשכור דירת מגורים גדולה של 5 חדרים, והיא נושאת בשכירות חודשית של 5,000 ₪ בכל חודש. כמו כן, טענה האם, שבנוסף לדמי השכירות, היא צריכה לשאת בהוצאות אחזקה חודשיות. עוד טוענת האם, כי ההכנסה שלה עומדת על 3,500 ₪, וזאת משום שהפחיתה את שעות עבודתה, לצורך טיפול בבתם המצויה על הרצף האוטיסטי. במסגרת תביעתה, פירטה האם בהרחבה את ההוצאות הבסיסיות שלה, שלא נרחיב עליהן במסגרת המאמר.
טענות ההגנה של האב:
האב לא היה מיוצג על ידי עורך דין. הוא טען כי הוא משלם מזונות בגובה של 1,350 ₪ לטובת כל אחד מהילדים, וכי בתו מקבלת קצבת נכות של 2,600 ₪ בכל חודש, עקב מגבלתה. עוד טען, כי האם הייתה יכולה לעבור לדירה קטנה יותר של 3 חדרים, והיא אינה זקוקה לדירה מרווחת של 5 חדרים. הוא הצביע על עובדה תמוהה, שהאם שילמה את גובה השכירות עד כה, למרות הכנסתה הנמוכה. עוד טען האב, כי בדירת המגורים, לא גרה רק גרושתו עם ילדיהם, אלא גם אחותה של האישה, ולכן אין להטיל עליו חובה לשאת במזונות מוגדלים.
הכרעת בית המשפט:
בית המשפט ניסה לגשר בין הצדדים ולהביא אותם להסכמה, לבסוף, אחרי דיון, נקבע כי המחלוקת היחידה בין הצדדים היא לגבי המדור ואחזקת הבית. כלומר, האם יש להורות על הגדלת גובה המזונות, בכל הנוגע לרכיב המדור, לו זכאית האישה ככלל.
בית המשפט סקר את ההלכה המשפטית, לפיה הגדלה של גובה מזונות, תעשה רק בעת שינוי נסיבות מהותי. לשם כך יש להוכיח, בין היתר, תום לב, וכי אכן מדובר בשינוי נסיבות מהותי וענייני.
בנסיבות העניין, בית המשפט קבע כי פירוק השיתוף של דירת המגורים המשותפת של בני הזוג, אכן יצר שינוי נסיבות, לאחר שהאם נאלצה לעזוב את הבית. אומנם, הייתה תקופה שבמסגרתה, עד מסירת הדירה, האם התגוררה בדירה, ולא נאלצה לשלם הוצאות נוספות, אולם עכשיו היא כן נזקקת לתשלום נוסף. מכאן, נראה שחל שינוי נסיבות, והותרת המצב כפי שהוא, יוצרת תוצאה לא צודקת, שכן האב לא נושא בעלויות מדור שבהן הוא מחויב לפי הדין הדתי.
בנוסף, יש לקחת גם בחשבון את זמני השהות של האב עם ילדיו. לאור העובדה שמדובר בזמני שהות רגילים ולא מורחבים, הרי שיש מקום להגדיל את גובה דמי המדור. מצד שני, בית המשפט קבע כי אין הצדקה לכך שהאם תתגורר בדירת 5 חדרים: היא הייתה יכולה להסתפק בדירה קטנה יותר, שכן לפני כן – בדירה המשותפת שלה ושל הנתבע, היא התגוררה בדירת 3 חדרים.
מכאן, בית המשפט חייב את האב לשאת בסך של 720 ₪ סה"כ, בנוסף למזונות שאותם הוא משלם לשני הילדים. בית המשפט אמד את גובה המדור, לפי שווי של דירה קטנה יותר ושכירות קטנה יותר. לצד זאת, בית המשפט גם המליץ לאב להרחיב את זמני השהות, שכן אז ניתן יהיה לבחון שוב את גובה דמי המדור.