חייו של עורך דין משפחה, רוויים במקרים קשים שבהם הוא נתקל מידי יום, אך שום דבר לא משתווה לסוג אחד של תיקים, שהוא בוודאי הסוג המורכב ביותר – תיקי אימוץ. תיקי אימוץ עוסקים בסיטואציה של העברת קטין מבית הוריו הביולוגיים, למשפחת אומנה, ולאחר מכן גם למשפחה מאמצת. הוצאת קטין מבית הוריו, נעשית לעיתים לשם הגנה עליו, וזאת למשל במקרים שבהם המשפחה פשוט לא מתפקדת ולא יכולה להבטיח לקטין קיום הולם. מצד שני, ישנם מקרים טראגיים, של קטינים שהוריהם הלכו לעולמם, ועתה עולה הצורך להבטיח את קיומם הכלכלי והרגשי במסגרת משפחתית אחרת. במאמר שלהלן, נסכם פסק דין שניתן בתיק אימוץ באשדוד, שמספרו 30853-05-18.
התיק עוסק בתביעה שהוגשה על ידי משרד הרווחה, בבקשה להכריז על קטין יליד 2017, כבר אימוץ כלפי הוריו. על כך, להלן:
עובדות פסק הדין:
לקטין הספציפי יש עוד שלושה אחים. לאחיו יש אבות שונים, לא ידועים. שני אחים נמצאים במשפחת אומנה ופוגשים את האם פעם בשבועיים. המשפחה ידועה ומוכרת לרווחה. בעבר, הקטינים הוכרזו כקטינים נזקקים על ידי בית המשפט לנוער. לאם יש היסטוריה קשה של חוסר תפקוד וקושי בגידול ילדיה. תיק אימוץ זה, כולל עוד מספר רב של החלטות מהעבר על ידי בית המשפט לענייני משפחה. הקטין הוצא מביתו, כאשר היה בקשר עם אמו.
לתיק צורפה חוות דעת של מומחה למסוגלות הורית. הוא מסר כי בבדיקה עם האב, עלה שאינו רוצה לגדל את הקטין, ובנוסף האם למעשה "וויתרה על בנה". האם לא מסוגלת לטפל בו, בין השאר עקב אישיות בעייתית, לרבות חוסר מוטיבציה לצאת ממצבה האקוטי. האם גם לא ניצלה את ההחלטות שניתנו בתיק, או אם נרצה – ההזדמנויות שניתנו לה לשמר קשר עם בנה. מכאן, במסגרת חוות הדעת, נקבע כי יש לשלול את המסוגלות ההורית של שני ההורים, וכי אין אפשרות לשינוי אצל ההורים, מבחינת יכולתם לגדל את ילדם. בהתאם, נקבע כי יש להכריז על הקטין כ"בר אימוץ".
הבקשה להכריז על הקטין כבר אימוץ:
נסביר את הרקע: הליך אימוץ כולל שני שלבים. השלב הראשון הוא הכרזה על קטין כבר אימוץ. כאשר בית המשפט לענייני משפחה, מכריז על קטין כבר אימוץ, ניתן להתקדם לשלב הבא, שהוא העברת הקטין למשפחת אומנה או למסגרת אחרת. לבסוף – לאחר אישור משפחה מאמצת, ניתן לתת צו אימוץ. ההליך הוא מורכב וארוך מאוד, כפי שהיה בתיק זה, עד שהקטין הוכרז כבר אימוץ (בדרך, כאמור, ניתנו הזדמנויות רבות לאם לשמור על קשר, תוך פיקוח ועירוב גורמי רווחה).
משרד הרווחה טען כי עפ"י כל הנתונים וחוסר יכולתם של ההורים לגדל את ילדם, יש להכריז עליו כבר אימוץ.
הכרעת בית המשפט:
בית המשפט, התחיל את הכרעתו בציטוט הכלל הבסיסי בדיני האימוץ, שהוא טובת הקטין. החלטות בענייני אימוץ, ניתנות בהתחשב רק בטובת הקטין. כך גם במקרה הזה: בית המשפט קבע כי האם, לא הוכיחה רצון לשפר את מצבה ולטפל בילדה, למרות הזדמנויות רבות. לגבי האב, קבע בית המשפט שהוא בכלל לא התייצב לדיונים, אלא שלח את עורך דינו. בית המשפט סקר רבות את חוות הדעת שניתנה בתיק, וקבע לבסוף כי חלה עילת אימוץ בנוגע להורים. כמו כן, הוא קבע כי לפי התרשמותו, אין סיכוי שמצבם של ההורים ישתנה לטובה, למרות סיוע ועזרה שהם מקבלים.
בהתאם, קבע בית המשפט כי טובת הקטין, יכולה בנסיבות העניין להיות מושגת רק באמצעות אימוץ, ולכן הוא הוכרז כבר אימוץ.
אימוץ סגור או פתוח?
יש להסביר קודם את הרקע: אימוץ פתוח הוא אימוץ אשר במסגרתו ההורים פוגשים את ילדם הביולוגי, למרות שהוא לא בחזקתם. אימוץ סגור, הוא בעצם אימוץ שמנתק את ההורים מהקטין. לאחר שבית המשפט בחן היטב את הנסיבות בתיק, נקבע כי לקטין יהיה קושי לקבל את הסיטואציה שבה הוא פוגש את הוריו, לאור התנהגותם וחוסר מסוגלותם, ובהתחשב בכך שאינו נמצא בקשר עם הוריו. לכן, בית המשפט קבע כי תוצאת האימוץ תהיה שהוא לא יפגוש את הוריו, אך אלו יקבלו עדכון לגביו כל שנה, וכן עובדת סוציאלית תמסור עדכון לבית המשפט בכל שנה, לגבי מצבו והתפתחותו.
