המאמר נכתב בשיתוף עם משרד עורכי דין יעקב בלס
פסק דין בעניין הפחתת מזונות ילדים, לעולם אינו סופי, כלומר, עקרון סופיות הדיון לא חל כאן. במילים אחרות, בהתאם לנסיבות העניין, בית המשפט יהיה רשאי להחליט האם יש מקום להפחית את שיעור המזונות, או שאולי אין הצדקה לכך, והמבקש להפחתה יידרש להוכיח זאת באמצעות ראיות נדרשות. במאמר זה נסקור: מהם מזונות ילדים, מהי הלכת בע"מ 919/15, כיצד הפסיקה מחילה את בע"מ 919/15 בסוגיות שבהן דנים במזונות ילדים, באילו מקרים ניתן יהיה להפחית את שיעור המזונות ועוד.
מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות. אין לראות במאמר זה תחליף לייעוץ משפטי על ידי עורך דין לענייני משפחה.
מזונות ילדים:
אם האישה מחליטה לתבוע מזונות ילדים, סביר להניח כי היא תעשה זאת באמצעות בית המשפט לענייני משפחה. עם זאת, כיום גם קיימת האפשרות לכרוך את מזונות הילדים לתביעת הגירושין, גם של האישה וגם של הבעל, מכוח סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג 1953, הקובע כי "הוגשה לבית הדין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האישה ואם על ידי האיש, יהא לבית הדין רבני שיפוט ייחודי בכל עניין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאישה ולילדי הזוג". כמו כן, מזונות ילדים נועדו כאשר ההורים מחליטים שאינם ממשיכים לחיות יחד יותר, ולכן המזונות משולמים על ידי שני ההורים, כדי לשמר ולהבטיח אורח חיים תקין של ילדיהם, לשם התפתחות טובה.
בע"מ 919/15:
"המפץ הגדול!" כך ניתן לכנות את תיק בע"מ 919/15, אשר עורר סערה בסוגיית מזונות הילדים. הלכה זו הובילה לשינוי משמעותי בחיוב דמי המזונות. בפסק דין זה, בית המשפט קבע כי בגילאי 6-15, שני ההורים יידרשו לשלם באופן שווה את דמי המזונות, מכוח דין צדקה.
כמו כן, החלוקה תיעשה בהתאם ליכולות הכלכליות של ההורים, תוך בחינת יכולת ההשתכרות של השניים והכנסותיהם. זאת ועוד, החלוקה תיעשה בהתאם למשמורת המשותפת של השניים. במקרה של משמורת לא משותפת, החלוקה תהיה שונה. בעבר, בהתאם לדין העברי, כאשר היה מדובר בגילאי 6-15, האב היה המפרנס העיקרי ועליו הייתה מוטלת האחריות המלאה, לספק את צרכי ילדיו ולשלם את חיוב דמי המזונות.
כיום, לאחר הלכת בע"מ 919/15, תשלום המזונות אשר מוטל על האב – בעת קיומה של משמורת משותפת עם ההורה האחר (האם), כבר אינו חיוב מלא, ובית המשפט יבחן, בהתאם לנסיבות המקרה, את הפערים ואת היכולות הכלכליות של שני ההורים, בהתאם לתחולתה של משמורת משותפת.
הפחתת מזונות ילדים בפסיקה:
הפחתת מזונות בהתאם להלכת בע"מ 919/15, תותר רק במקרים שבהם הוכח שינוי נסיבות מהותי ולא שינוי נסיבות קל. הטוען להפחתת שיעור המזונות או להגדלת המזונות, יצטרך להציג בפני בית המשפט או בית הדין הרבני, ראיות המוכיחות כי אכן יש מקום והצדקה לשנות את שיעור המזונות בהתאם למבקש/ת. כמו כן, שינוי נסיבות מהותי צריך להצביע על שינוי שקרה באופן פתאומי, שינוי שלא היה צפוי מבעוד מועד. באילו מקרים תהיה הצדקה להפחתת מזונות? בית המשפט יבחן האם חל שינוי נסיבות במצבים שבהם חלה התדרדרות כלכלית של אחד מבני הזוג, במצבים שבהם הילד יהיה זקוק לשיעורים פרטניים בהיבט הלימודי וכדומה.
חשוב לציין, כי לא מדובר ברשימה סגורה, אלא בשינוי נסיבות, שלעניות דעתו של בית המשפט יצדיק את הפחתת שיעור המזונות. במסגרת הליך תלה"מ (י-ם) 27735-06-17, ע.ע' נגד ש.ז' שנוהל בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, נדונה תביעה לשינוי דמי מזונות, בהתאם להלכת בע"מ 919/15, כאשר האב ביקש לבטל את דמי המזונות, בשל שינוי נסיבות מהותי, בטענה כי זמני השהייה שלו עם הקטינה הורחבו, עובדת סוציאלית המליצה על משמורת משותפת, הכנסותיו ירדו ולעומתן גדלו הוצאותיו והכנסותיה של האם גדלו. בית המשפט פסק כי "בעת קביעת דמי המזונות יש להביא בחשבון לא רק את ההכנסות השוטפות אלא גם רכוש ויכולות הכלכליות היחסיות של שני הצדדים מכלל המקורות" (לאב זכויות על 2 דירות ורכוש לא מועט).
לסיכום:
נבהיר כי לא מדובר ברשימה סגורה של נסיבות שבהן יראה בית המשפט הצדקה להפחית את שיעור המזונות או להגדיל את שיעור המזונות. זוהי רשימה פתוחה, שכן הדגמנו מספר נסיבות שלפיהן בית המשפט ישקול האם לאשר את ההפחתה, או שאולי אין כל הצדקה לכך. לכן, חשוב להיוועץ עם עורך דין, כדי לדעת האם שינוי נסיבות במקרה שלכם/ן, הינו אכן מהותי ולא מוטל בספק.
