סיפור שהיה בתיק תלה"מ 13895-04-20 – כך היה. מדובר בסכסוך בין הורים של קטין כבן שמונה חודשים, אשר סובל מבעיות רפואיות אורתופדיות. הוריו של הקטין אינם נשואים והקשר בין הקטין לבין האב החל לאחר שנערכה בדיקת רקמות וסוגיית האבהות הוכרעה.
בעבר, במסגרת הליכי המשמורת בין ההורים, נקבע כי המפגשים בין האב לקטין יתקיימו במתכונת של פעמיים באמצע שבוע ובכל שבת שניה, למשך כשעתיים, בהתאם לגילו של הקטין ולמצבו הרפואי. כמו כן, נקבע כי בעתיד, המפגש בין האב לילדיו יהיה ממושך יותר, כאשר לפני שהמפגשים יחלו, האם תעביר לאב את כל המידע הנדרש לשם קיומם של המפגשים. מכאן מגיעה בקשת האם, לצמצום זמני השהות של האב עם בנם המשותף.
הדיון המרכזי בפרשה הוא סביב משפחה – הסדרי שהות – שינויים וטובת הילד. בין הצדדים התעוררו מספר מחלוקות, שנסקור אותן במאמר שלפניכם/ן.
כמה מילים על צמצום הסדרי ראיה:
בענייני משמורת ילדים, הדין הוא כי יש לפעול אך ורק לטובת הקטין, כאשר טובת הקטין היא תמיד לשמר קשר תקין עם שני הוריו, בוודאי כאשר הם גרושים. לכן, צמצום של זמני שהייה בין הורה לא משמורן לילדיו, ייעשה במשורה בלבד ורק במקרים חריגים, כאשר למשל יש סכנה לשלום הילד, או כאשר מוכח שהורה לא מתפקד בצורה תקינה (שותה, מעשן סמים, משפיע על הילדים לרעה או חושף אותם לתרבות רעה). יחד עם זאת, המציאות לא פעם מלמדת, שהורים לעיתים עושים שימוש לרעה בבקשות לצמצום הסדרי ראיה, תוך העלאת טענות שונות ומגוונות.
טענות הצדדים והתייחסות בית המשפט:
האם טענה כי האב טרם רכש את הציוד הנדרש לבנם הפעוט וכי קיום מפגש של שעתיים, מכביד על הקטין. בית המשפט קבע כי טענות אלו אינן יכולות להוות סיבה משמעותית לצמצום המפגשים והפתרון הראוי להשגת הציוד הנדרש, הוא עתירה לביהמ"ש, למתן הוראה מתאימה לאב. עוד טענה האם, כי על פי התרשמותה הישירה, האב עדיין אינו יכול לטפל בקטין. בנושא זה, בית המשפט קבע כי מצופה מהאם להתגייס ולסייע לאב להצלחת קיום המפגשים.
לטענת האם בעניין הקורונה – אל המפגשים של האב עם הקטין, מצטרפים אנשים זרים שאינם מקפידים על הנחיות משרד הבריאות. בית המשפט דחה את הטענה הזאת: לטעמו, הפתרון הראוי הוא עתירה למתן הוראה מתאימה לאב. נקודת המוצא שעליה מתבסס בית המשפט היא, כי האב "נוהג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין". נקודת מוצא זו לא נסתרה על ידי האם ולכן טענתה נדחתה על ידי בית המשפט.
הכרעת בית המשפט בבקשת האם להעביר את המפגשים "למרכז הקשר":
האם ביקשה להעביר את כל המפגשים בין בנה לאביו, למרכז הקשר. נסביר: מרכז הקשר הוא מקום שמנוהל על ידי משרד הרווחה ובהתאם, מי שמתפעל אותו הם עובדים סוציאליים. כמו כן, מרכז הקשר הוא ה"זירה" שבה נפגשים הורים וילדים, הנמצאים במצב של מחלוקת משפחתית. המפגשים במרכז נערכים בהסכמת שני ההורים או לאחר הפנייה של גורם מוסמך. בית המשפט דחה את בקשת האם וקבע כי מרכז הקשר אינו מהווה עונש או סנקציה להורה או לקטין, בתגובה להתנהלותו. יש לנקוט בצעד של מפגשים במרכז קשר, רק לאחר שנבחנו ומוצו כל האמצעים ודרכי הטיפול האחרים. בקשתה של האם נדחתה.
עוד מנימוקיו של בית המשפט:
בית המשפט, כחלק מנימוקיו, מזכיר את חשיבות הקשר של הילד עם שני הוריו, במיוחד בגיל הרך, באמצעות פס"ד 1125/99 ושם נאמרו הדברים הבאים:
"ילדים רכים מאבדים רגשות כלפי אנשים שאינם רואים בתדירות ותכיפות ובשל כך מפתחים כלפיהם זרות וניכור. הדבר נובע מהקושי של הילד בתפיסת הזמן. בעבר, תפיסת העולם של האבא במערכת החברתית המשפטית ואף בקרב בני המשפחה עצמם הייתה של אב מפרנס ולא של הורה העוסק בגידול הילדים הרכים. לעומת האב, הובלטה חשיבותה המרכזית והבלעדית של האם. כיום, דפוס זה אינו בלעדי עוד ובמערכת החברתית והמשפטית מכירים במרכזיות האב וחשיבות הקשר בין האב לבנו, במיוחד בגיל הרך".
תביעת האם נדחתה – ואף נקבע כי האם תישא בהוצאות המשפטיות של האב.
