קטינה ביקשה מבית המשפט לאפשר לה לערוך ניתוח לשינוי מין. מה קבע בית המשפט?

המאמר נכתב בשיתוף עם אתר Ask-Law

תחום דיני המשפחה, כמו כל תחום משפטי, מתפתח עם השנים, ומניסיוננו כעורכי דין למשפחה, אין גבול לשאלות המשפטיות שתחום המשפחה יכול להעלות ולהציג בפני הציבור. כך היה במקרה של מאמר זה: קטינה שביקשה לערוך ניתוח לשינוי מין, פנתה לבית המשפט בתביעה שיאפשר לה לעשות כן, בניגוד לעמדת הוריה. עם זאת, כשאלה מקדמית – בית המשפט נאלץ לדון בשאלה האם הוא מוסמך לדון בבקשה כזו? על כך, במאמר שלהלן, שבו נפרט את עובדות פסק הדין, ונסביר גם את הדין הישראלי, בכל הנוגע לזכויות קטינים בבית המשפט.

נדגיש כי המאמר שלפניכם נועד להעניק לכם הקוראים תוכן איכותי, אך אין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

עובדות פסק הדין:

לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, התגלגל תיק מעניין מאוד, העוסק בתביעה של קטינה, לקבל טיפול הורמונלי, וזאת כדי שתוכל לערוך שינוי מגדרי (כלומר – ניתוח לשינוי מין). הנתבעים בתיק, הם הוריה של הקטינה, המסרבים לכך.

ההורים הינם גרושים. האב הגיש כתב הגנה וטען כי לבית המשפט בכלל אין סמכות לדון בתביעה כזו של קטינה. מכיוון שלטענת האב, ההורים התגרשו בבית הדין הרבני, ומאחר שכלל ההליכים הנוגעים לגירושין התבררו בבית הדין הרבני, הרי שגם תביעה זו, של הקטינה, צריכה להתברר בבית הדין הרבני. שם, ברור שתביעה כזו של הקטינה תידחה לחלוטין. אגב, האב טען שבית הדין הרבני דן לא מזמן, בתביעה שעסקה במתן טיפול נפשי לקטינה – בתו, התובעת בתיק זה. לא ברור מפסק הדין מה עמדת האם. עמדתה לא הוצגה במסגרת פסק הדין, אלא רק עמדתו של האב. עם זאת, לפי הכותרת של פסק הדין, עולה כי גם האם היא צד לתיק. כמו כן, מפסק הדין לא ברור מה גילה של הקטינה.

מדובר בתיק תמ"ש (פ"ת) 23844-11-20, פלוני נ' אלמוני.

חוק הכשרות המשפטית בישראל:

זכויות וחובות של קטינים (ושל אנשים בכלל), מפורטות בישראל בחוק הנקרא "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962" (להלן: "חוק הכשרות המשפטית"). לצורך פסק הדין, חוק הכשרות המשפטית הוא עקרוני מאוד, משום שהוא למעשה החוק הרלוונטי לתביעת הקטינה.

חוק הכשרות המשפטית קובע מצד אחד כי כל אדם כשיר לחובות וזכויות, ומצד שני הוא קובע שפעולות של קטין יכולות להתבטל על ידי הוריו. כמו כן, חוק הכשרות המשפטית קובע כי חלה על קטין, חובת ציות להוריו. אף יותר מכך, חוק הכשרות המשפטית קובע בסעיף 7 כי פעולות משפטיות של קטין, נדרשות לקבל אישור של בית המשפט. כך גם בענייננו, כאשר מדובר בסיטואציה של פעולה רפואית שמבוקשת על ידי קטינה, בניגוד לעמדת הוריה.

הכרעת בית המשפט לענייני משפחה:

בית המשפט, נאלץ למעשה לדון בשאלת הסמכות. נדגיש כי מדובר בהליך ביניים במסגרת התביעה של הקטינה. לא מדובר עדיין בהכרעה סופית. האם לבית המשפט לענייני משפחה, יש בכלל סמכות לדון בתביעת הקטינה? בית המשפט לענייני משפחה קבע שהתשובה חיובית.

בית המשפט לענייני משפחה, קבע כי הדין מאפשר כיום ייצוג עצמאי לקטינים. אף יותר מכך: הדין בישראל והפסיקה, נוטים לקדם את זכויותיהם של קטינים, דבר שבא לידי ביטוי בסוגים שונים של חקיקה. המטרה כיום במשפט הישראלי (זו גם התפיסה המשפטית), היא להכיר בזכות הקטין להביע את טענותיו ולהציג את עמדתו בפני בית המשפט, אפילו אם היא שונה מעמדת הוריו.

כך ניסח זאת בית המשפט לענייני משפחה, לאחר שסקר דברי חקיקה ודינים שונים בנושא:

"מהאמור לעיל עולה, באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי מגמת המחוקק והפסיקה הינה לראות בקטינים כמושאים לזכויות וכי לייצוגו העצמאי של הקטין בנסיבות מסוימות יכול ותהא חשיבות חוקתית מרבית".

מכאן, קבע בית המשפט לענייני משפחה, שגם אם בין ההורים יש הסכמה להתדיין ביניהם בבית הדין הרבני, ההסכמה הזו אינה מחייבת את הקטינה. במשפט הישראלי יש מבחן משפטי שנקרא "דן ופסק", כלומר, מבחן מהותי שבוחן את טיב ההסכמה בין הורים, בכל הנוגע לילדם. המבחן בוחן מהותית, האם ההסכמה טובה לקטין ועוד שיקולים רבים. על יסוד הדין הקיים והפסיקה, בנסיבות תיק זה, ההסכמה בין ההורים לא מחייבת את הקטינה.

מכאן, תביעת הקטינה, תתברר לגופה בבית המשפט לענייני משפחה.

לסיכום:

כאמור, מדובר בהחלטת ביניים. עדיין אין החלטה סופית האם להתיר לקטינה את הזכות לבצע טיפול הורמונלי, אך אין ספק שכאשר יינתן פסק דין, הוא בוודאי יהיה מפורט ומרתק.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם: